סיכום המאמר: ״מחשבה נוספת: תסמונת הניכור ההורי מנקודת המבט של התפתחות הילד״
מחבר: ד"ר יעל לסר
פורסם: חברה ורווחה, כרך כ"ה, גיליון 3, 2005, עמ' 341–356.
למאמר המלא: לקריאת המאמר המלא (PDF)
הרעיון המרכזי
ד"ר יעל לסר מציעה שינוי משמעותי באופן שבו מתבוננים בניכור הורי: במקום להתמקד בעיקר במאבק בין ההורים ובשאלה מי אחראי לניתוק הקשר, יש להציב במרכז את הילד עצמו — את מצבו הנפשי, צרכיו ההתפתחותיים, גילו, אישיותו והקשרים הרגשיים שלו עם שני הוריו.
המאמר אינו שולל את קיומם של מצבי ניכור הורי או את חשיבות הקשר עם שני ההורים. הוא מבקר את ההנחה שלפיה זיהוי הניכור מצדיק באופן אוטומטי התערבות שמטרתה חידוש הקשר, בלי לבחון תחילה את מצבו הייחודי של הילד.
עיקרי המאמר
1. ביקורת על מושג ״תסמונת הניכור ההורי״: לסר סוקרת את המודל של ריצ'רד גרדנר ואת המחלוקת סביב הגדרתו כתסמונת. היא מצביעה על הקושי בהסתמכות על הסבר אחד לדחיית הורה, כאשר המציאות המשפחתית והרגשית מורכבת יותר.
2. הילד אינו רק חלק מהסכסוך בין הוריו: התמקדות ב״הורה המסית״ וב״הורה המסורב״ עלולה להותיר את עולמו הפנימי של הילד מחוץ לתמונה. לסר מדגישה שיש לבחון גם את יכולותיו הרגשיות, את שלב ההתפתחות שבו הוא נמצא ואת הקשיים שהוא חווה.
3. לא כל סירוב לקשר נובע מאותה סיבה: יש להביא בחשבון את איכות הקשר הקודם עם כל הורה, את דפוסי ההתקשרות, את נסיבות הפרידה ואת האפשרות שקיימות סיבות נוספות לריחוק. לכן נדרשת הערכה פרטנית ולא הסתמכות על תווית אבחונית בלבד.
4. חידוש מפגשים אינו בהכרח שיקום רגשי: הילד עשוי ללמוד להתנהג באופן המצופה ממנו במפגשים שנקבעו, אך אין בכך בהכרח עדות לכך שעיבד את רגשותיו, שינה את תפיסותיו או הצליח לבנות מחדש אמון.
5. חשיבותו של מרחב טיפולי עצמאי לילד: לסר מציעה להעניק לילד אפשרות לעבד את חוויותיו במסגרת טיפולית שאינה מכוונת מראש להשגת תוצאה מסוימת בהסדרי הקשר. לתפיסתה, התהליך הרגשי צריך להתחשב בקצב ובצרכים של הילד.
6. תפקידו של ההורה שהקשר עמו נותק: חידוש קשר עשוי לדרוש מההורה סבלנות ממושכת ויכולת להכיל רגשות קשים, התנגדות ואף אדישות מצד הילד, בלי לצפות לשינוי מיידי.
7. הערכה טיפולית מותאמת אישית: המחברת מדגישה את הצורך לבחון את גילו של הילד, אישיותו, צרכיו המיוחדים, מצבו הרגשי וטיב הקשר עם כל אחד מהוריו לפני בחירת ההתערבות.
החידוש העיקרי הוא המעבר מראייה של ניכור הורי כבעיה שיש לפתור באמצעות חידוש הקשר, לראייה של הילד כאדם בעל עולם רגשי עצמאי, הזקוק להבנה ולטיפול המותאמים לו.
תגובות