סיכום המאמר: ״מענים לילדים במשפחות בסכסוכי פרידה וגירושין בעצימות גבוהה בארץ ובעולם״

מחברות:  ד"ר יואה שורק, ד"ר טל לנטו וזהר אור שרביט

פורסם: נקודת מפגש, גיליון 28, ינואר 2025, עמ' 34–39, בהוצאת מכון חרוב.

שיוך מחקרי: מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל.

למאמר המלא: לקריאת המאמר המלא באתר מכון חרוב

המאמר מבוסס על סקירה בין־לאומית שערך מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל לבקשת משרד הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט־אשלים, לצורך פיתוח מדיניות ומענים למשפחות המצויות בתהליכי פרידה וגירושין.

הרעיון המרכזי

ילדים במשפחות המצויות בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה זקוקים למענים ייעודיים משלהם, ולא רק לטיפול בסכסוך שבין הוריהם.

המחברות מצביעות על כך שככל שהעימות ההורי מתאפיין בעוינות, בכעס, באגרסיביות ובמעורבות של הילדים במאבק, כך גובר הסיכון לפגיעה ברווחתם ובהתפתחותם. הפגיעה עשויה להתבטא בקשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים, בריאותיים ולימודיים, ואף בתסמינים פוסט־טראומטיים.

אף שהמודעות לנזקי העימות ההורי גוברת, דווקא הילדים המצויים במצבי הסכסוך הקשים ביותר מתקשים לעיתים לקבל סיוע מתאים.

עיקרי המאמר

1. שמיעת קולם של ילדים בהליכים משפטיים: בהתאם לעקרונות האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות הילד, ילדים זכאים להביע את עמדותיהם בעניינים הנוגעים לחייהם. המאמר סוקר מנגנונים לשיתוף ילדים בישראל ובעולם, לרבות מחלקות שיתוף ילדים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה.

2. שילוב נקודת המבט של הילד בגישור: המחברות מתארות גישות שבהן איש מקצוע משוחח עם הילד ומעביר להוריו, בהסכמתו, מסרים על חוויותיו וצרכיו. מטרת התהליך אינה להטיל על הילד אחריות להכרעה, אלא לאפשר להורים להבין כיצד הסכסוך משפיע עליו.

3. תוכניות קבוצתיות לילדים ולהורים: המאמר מציג תוכניות מהעולם המאפשרות לילדים לשתף בחוויותיהם, לקבל תמיכה ולפתח דרכי התמודדות, במקביל לעבודה טיפולית עם הוריהם.

4. תוכנית No Kids in the Middle: תוכנית שפותחה בהולנד למשפחות המצויות בעימות בעצימות גבוהה. היא כוללת קבוצות מקבילות לילדים ולהורים, ומבקשת להוציא את הילדים ממרכז המאבק. בסיומה הילדים מבטאים את תקוותיהם, וההורים מתבקשים להכיר בהשפעת התנהלותם על ילדיהם.

5. תוכנית Doing Justice to Your Child: התערבות אינטנסיבית נוספת מהולנד, המיועדת למשפחות שבהן הילדים נפגעו במיוחד והתערבויות קודמות לא הועילו. התוכנית משלבת עבודה טיפולית ומעורבות של אנשי מקצוע מתחום המשפט.

6. חסמים בקבלת טיפול: אחד הממצאים החשובים הוא שככל שהעימות בין ההורים חריף יותר ושיתוף הפעולה ביניהם נמוך יותר, כך קשה יותר לילדים לקבל שירותים הדורשים את הסכמת שני ההורים, כגון טיפול פסיכולוגי או השתתפות בקבוצת תמיכה.

7. הצורך בהרחבת שירותים נגישים: המחברות ממליצות להרחיב את המענים הייעודיים לילדים, ובכלל זה הנגשת מידע אמין ומותאם גיל על פרידה וגירושין, ייעוץ ותמיכה באמצעות אתרי אינטרנט וקווי סיוע טלפוניים ומקוונים.

המסקנה החשובה ביותר

המאמר מצביע על פער בין ההכרה בצורכיהם של ילדים במשפחות המצויות בעימות קשה לבין זמינות השירותים המיועדים להם בפועל.

המחברות מביאות ראיות מחקריות לתועלת של שיתוף ילדים בתהליכי קבלת החלטות ושל תוכניות תמיכה קבוצתיות. עם זאת, הן מדגישות כי מענים ייעודיים למשפחות בסכסוך בעצימות גבוהה עדיין נדירים, וכי רק מעט ילדים ומשפחות מצליחים להשתתף בהם.

כלומר, דווקא במקום שבו הצורך בסיוע גדול במיוחד, הנגישות אליו עלולה להיות נמוכה במיוחד.