הבלוג

מצב שבו ילד מתנגד למפגש, לתקשורת או לקשר עם אחד מהוריו. סירוב קשר הוא תיאור של מצב ולא אבחנה של הגורם לו. הוא עשוי לנבוע ממגוון סיבות, ובהן קונפליקט משפחתי, ניכור, חוויות של פגיעה, פחד או קשיים אחרים ביחסי הורה-ילד.

מונח המתאר הורה שהתנהגויותיו תורמות לפגיעה בלתי מוצדקת בקשר של הילד עם ההורה האחר. אין להסיק שהורה הוא מנכר רק משום שהילד מעדיף לשהות עמו או מסרב לקשר עם ההורה האחר.

הורה שהקשר בינו לבין ילדו נפגע באופן משמעותי או נקטע. חשוב להבחין בין תיאור מצבו של ההורה כהורה דחוי לבין קביעה מקצועית שהריחוק נובע מניכור הורי.

מחברות: סלמה פרייברג (Selma Fraiberg), עדנה אדלסון (Edna Adelson) וויויאן שפירו (Vivian Shapiro) פורסם: 1975 כתב עת: Journal of the American Academy of Child Psychiatry, כרך 14, גיליון 3, עמ' 387–421. למאמר המלא:לסיכום בעברית – אתר הגיל הרך למאמר המקורי באנגלית (PDF) הרעיון המרכזי חוויות ילדות בלתי מעובדות של הורים עלולות להשפיע על האופן שבו הם מתייחסים לילדיהם, גם כאשר אינם מודעים לכך. המחברות משתמשות בדימוי של ״רוחות רפאים״ כדי לתאר זיכרונות, טראומות, דפוסי יחסים ורגשות כו

מחברות: ד"ר יואה שורק, ד"ר טל לנטו וזהר אור שרביט פורסם: נקודת מפגש, גיליון 28, ינואר 2025, עמ' 34–39, בהוצאת מכון חרוב. שיוך מחקרי: מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל. למאמר המלא: לקריאת המאמר המלא באתר מכון חרוב המאמר מבוסס על סקירה בין־לאומית שערך מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל לבקשת משרד הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט־אשלים, לצורך פיתוח מדיניות ומענים למשפחות המצויות בתהליכי פרידה וגירושין. הרעיון המרכזי ילדים במשפחות המצויות בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה זקוקים למענים ייעודיים משל

מחבר: ד"ר יעל לסר פורסם: חברה ורווחה, כרך כ"ה, גיליון 3, 2005, עמ' 341–356. למאמר המלא: לקריאת המאמר המלא (PDF) הרעיון המרכזי ד"ר יעל לסר מציעה שינוי משמעותי באופן שבו מתבוננים בניכור הורי: במקום להתמקד בעיקר במאבק בין ההורים ובשאלה מי אחראי לניתוק הקשר, יש להציב במרכז את הילד עצמו — את מצבו הנפשי, צרכיו ההתפתחותיים, גילו, אישיותו והקשרים הרגשיים שלו עם שני הוריו. המאמר אינו שולל את קיומם של מצבי ניכור הורי או את חשיבות הקשר עם שני ההורים. הוא מבקר את ההנחה שלפיה זיהוי הניכור

מחבר: ד"ר דניאל גוטליב פורסם: דצמבר 2004, בכתב העת רפואה ומשפט, גיליון 31, עמ' 106-116. למאמר המלא: תסמונת הניכור ההורי – ד״ר דניאל גוטליב (PDF) זהו מאמר מוקדם ומשמעותי בשיח המקצועי והמשפטי בישראל בנושא הניכור ההורי. גוטליב סוקר את התפתחות המושג, את המנגנונים הפסיכולוגיים העשויים להוביל ילד לדחות אחד מהוריו, את ההשלכות האפשריות על הילד ואת ההתמודדות של בתי המשפט בישראל עם התופעה. הרעיון המרכזי גוטליב מתאר ניכור הורי כתהליך שבו ילד מפתח עוינות ודחייה קיצונית כלפי אחד מהוריו,

מחבר: אור וקסלר, ביבליותרפיסט (M.A.A.T) פורסם: 15 בפברואר 2026, באתר פסיכולוגיה עברית למאמר המלא: ניכור הורי כניסיון לתיקון פציעה נרקיסיסטית של הורה מסית הרעיון המרכזי המאמר מציע פרשנות פסיכודינמית לתופעת הניכור ההורי, ומתמקד בשאלה: מדוע ילדים מסוימים משתפים פעולה באופן פעיל עם הרחקת אחד מהוריהם, בעוד ילדים אחרים, החשופים להתנהגויות דומות, אינם עושים זאת? לטענת וקסלר, במקרים של ניכור הורי חמור המונע מפגיעה נרקיסיסטית של ההורה המסית, הילד אינו רק קורבן פסיבי של הסתה. הוא עלול

מצב שבו ילד מפתח התנגדות, דחייה או עוינות כלפי אחד מהוריו, כאשר להתנהגויות ולהשפעות מצד ההורה האחר עשוי להיות תפקיד משמעותי ביצירת הריחוק או בהעמקתו, ואין בהתנהלות ההורה הדחוי הסבר מספק לעוצמת הדחייה. זיהוי ניכור הורי מחייב בחינה מקצועית של מכלול הנסיבות ושל גורמים אפשריים נוספים.

פגיעה בקשר שבין אדם לבין בני משפחה משמעותיים, כגון סבים וסבתות, אחים ואחיות או קרובי משפחה נוספים, על רקע דינמיקות משפחתיות של הרחקה, השפעה או קונפליקט. המונח משמש לתיאור מצבים מגוונים ואינו מהווה אבחנה קלינית בפני עצמו.

פעולות או דפוסי התנהגות העלולים לפגוע בקשר שבין ילד לאחד מהוריו, כגון השחרה חוזרת של ההורה האחר, העברת מסרים שליליים עליו, יצירת תחושת אשמה סביב הקשר עמו או הצבת הילד במצב שבו הוא חש שעליו לבחור צד.