סיכום המאמר: ״תסמונת הניכור ההורי״ - ד"ר דניאל גוטליב

מחבר:  ד"ר דניאל גוטליב

פורסם: דצמבר 2004, בכתב העת רפואה ומשפט, גיליון 31, עמ' 106-116.

למאמר המלא: תסמונת הניכור ההורי – ד״ר דניאל גוטליב (PDF)

זהו מאמר מוקדם ומשמעותי בשיח המקצועי והמשפטי בישראל בנושא הניכור ההורי. גוטליב סוקר את התפתחות המושג, את המנגנונים הפסיכולוגיים העשויים להוביל ילד לדחות אחד מהוריו, את ההשלכות האפשריות על הילד ואת ההתמודדות של בתי המשפט בישראל עם התופעה.

הרעיון המרכזי

גוטליב מתאר ניכור הורי כתהליך שבו ילד מפתח עוינות ודחייה קיצונית כלפי אחד מהוריו, לעיתים בעקבות השפעתו של ההורה האחר ובמסגרת סכסוך משפחתי קשה.

לטענתו, הנזק אינו מתמצה באובדן הקשר עם ההורה הדחוי. התהליך עלול לפגוע גם בהתפתחותו הרגשית של הילד, ביכולתו לגבש תפיסה מורכבת של הוריו ובאפשרותו להתמודד עם משבר הגירושין באופן בריא.

המסר המרכזי של המאמר הוא חשיבות הזיהוי המוקדם, האבחון המקיף וההתערבות המתאימה לפני שהנתק מתקבע.

עיקרי המאמר

1. הדינמיקה המשפחתית: המחבר מתאר כיצד רגשות של פגיעה, נטישה וכעס בעקבות פרידה עלולים להוביל הורה לגייס את הילד למאבק נגד ההורה האחר. הילד עשוי להזדהות עם ההורה הפגוע ולפתח עוינות כלפי ההורה השני.

2. סימנים אופייניים לניכור: בהסתמך על עבודתו של ריצ'רד גרדנר, המאמר מפרט מאפיינים כגון הכפשה מתמשכת של הורה, הצדקות חלשות לדחייה, תפיסה חד־ממדית של ההורים, היעדר רגשות אשמה ושימוש בביטויים או בטענות שאינם תואמים את גילו של הילד.

3. השלכות אפשריות על הילד: גוטליב מתייחס לקונפליקט נאמנויות, לרגשות אשמה, לפגיעה ביכולת לראות את שני ההורים באופן מאוזן ולשינוי בזיכרונות ובתפיסת הקשר עם ההורה הדחוי. הוא מדגיש את המחיר הרגשי שעלול להיות לניתוק ממושך.

4. חשיבות הזמן: אחד הדגשים הבולטים במאמר הוא שחלוף הזמן אינו מביא בהכרח לריפוי. במקרים מסוימים הוא עלול להעמיק את הדחייה ולהקשות על חידוש הקשר.

5. התמודדות טיפולית ומשפטית: המאמר סוקר גישות להתערבות, לרבות חיזוק הקשר עם ההורה הדחוי, טיפול משפחתי ובמקרים חמורים גם צעדים משפטיים משמעותיים. לצד זאת, הוא מדגיש את הצורך באבחון מדויק לפני בחירת דרך ההתערבות.

6. אבחנה בין ניכור לסירוב קשר מסיבות אחרות: נקודה חשובה במיוחד היא הכרת המחבר בכך שלא כל ילד המסרב לקשר הוא ילד מנוכר. לעיתים מקור הסירוב בהתנהגותו של ההורה הדחוי עצמו, ולכן יש לבחון את נסיבות המשפחה ולא להסתפק בעצם קיומו של הנתק.